לב היהלום שבניקיון בע"מ נ' גולדבליט אבי

פסק דין

התובעת, חברה עסקית הגישה נגד הנתבע, פרקליט במקצועו תביעה כספית ובגדרה עתרה לחייבו לשלם לה פיצויים בסך 181,829 ₪.

א.טענות התובעת בקליפת אגוז

1.נגד התובעת ובעלי מניותיה הוגשה תביעה בסדר דין מקוצר על ידי חברה בשם לבני מוצרי פלסטיק בע"מ (להלן: "תביעת לבני").

הנתבע נשכר לייצג את התובעת והגיש בשמה והנתבעים האחרים בקשת רשות להתגונן.

2.ביום 1.8.05 הגיש הנתבע בקשה להסתלק מייצוג התובעת. כב' השופטת סימון שדנה בבקשה הורתה על המצאתה לתובעת ולקבל הסכמתה.

3.כנטען ביום 1.9.05 הודיע הנתבע במכתב ששיגר לעו"ד בר לב שאף הוא נמנה על ידי הנתבעים בתביעת לבני (להלן: "בר לב") כי הגיש בקשה להסתלק מייצוגם של התובעת, וביקש תגובתו לבקשה.

4.במכתבו ביקש הנתבע את תגובת בר לב לבקשה ללא דיחוי וציין שאם לא כן, יהיה על בר לב להתייצב לישיבת יום 30.11.05 שנקבעה בפני כב' השופטת סימון.

בשולי מכתבו הוסיף הנתבע:

"אם אמצא נדרש להופיע בדיון האמור, אאלץ לפרש ביתר פירוט טעמיה של בקשת ההסתלקות וחוששני שלא יהיה לך הדבר למועיל".

5.כנטען, ביום 7.12.05 ניתן נגד התובעת פסק דין בתביעת לבני המחייבה לשלם ללבני סך 141,809 ₪ וזאת בשל אי התייצבותו של הנתבע לישיבה שהתקיימה ביום 30.11.05.

6.התובעת מייחסת לנתבע רשלנות מקצועית והפרת חובתו החוזית כלפיה והיא עותרת לחיובו בסכום פסק הדין שניתן לחובתה.

ב.טענות הנתבע בקליפת אגוז

1.בכתב הגנתו העלה הנתבע טענות סף בגידרן ביקש לדחות את התביעה הן בשל העדר הרשאה וסמכות ביד בר לב לייצג את התובעת והן כי בהיות בר לב בעל מניות ומנהל בתובעת יש לייחס את פעולותיו וכוונותיו לתובעת. כמו כן נטען כי בר לב נהג בחוסר תום לב ולמעשה הביא במתכוון ובמודע למתן פסק דין נגד התובעת.

2.לעיצומו של עניין טען הנתבע כי בשל קרע עמוק שנתגלע בינו ובין בר לב לא ראה הנתבע מנוס מהסתלקות מייצוגו של בר לב וממילא גם מיצוגה של התובעת.

הנתבע הוסיף וטען כי בר לב נתן הסכמתו לשחרור הנתבע מייצוגו אך באותה נשימה הודיע, כביכול בשם התובעת, כי זו לא נתנה הסכמתה לשחרור הנתבע מייצוגה.

3.הנתבע טען כי במהלך ישיבת יום 30.11.05 התעורר ספק באשר לקיומו בידי בר לב של יפוי כח המסמיך אותו לייצג את התובעת, וכי בשל כך קבע בית המשפט באותה ישיבה כי לא ניתן לראות בבר לב כמי שמוסמך לייצג את התובעת והחליט כי בהעדר התייצבות מטעם התובעת ינתן נגדה, בתוך שבוע ימים פסק דין.

4.הנתבע טוען כי בר לב הוליך אותו שולל מלכתחילה באשר להרשאתו בשם התובעת וכן טען כי בנסיבות העניין עומדת לו טענת "הסתכנות מרצון" והוא פטור מכל חבות כלפי התובעת.

5.הנתבע הוסיף וטען כי עקב אשמה של התובעת נותק הקשר הסיבתי שבין אשמו הנטען של הנתבע, וכי התנהגות התובעת היא שהביאה לאשמו של הנתבע ככל שיוכח אשם כזה.

6.הנתבע כפר בטענה כי נגרם לתובעת נזק וכי בכל מקרה אין כל קשר סיבתי בין חבותו ככל שתוכח ובין הנזק שנגרם לתובעת.